מציבת שרה שנירר Sara Schnirer memorial tomb
נכנסים מכיוון רחוב הטמן Hetmana ומחנים את הרכב. עולים לרחוב אברהמה Abrahama, עוברים את בית הטהרה וממשיכים ללכת עד למציבה.
מחנה פלשוב Plaszow הוקם על אדמת שני בתי עלמין של יהודי קרקוב. שני בתי העלמין הוקמו בשנת 1932 האחד נקרא 'הישן' והכניסה אליו הייתה מרחוב ירוזולימסקה 25 והוא הוקם ע'י קהילת שכונת פודגוז'ה. בית העלמין השני המכונה 'החדש' הוקם ע'י קהילת יהודי קרקוב, והכניסה אליו הייתה מרחוב אברהמה 3.
הגרמנים הרסו את בתי העלמין לחלוטין. המצבות נעקרו, חלקן שמשו כמדרכות וחלקן רוסקו לחומר בנייה ששימש לבסיסי הצריפים של המחנה.
מחנה פלשוב Plaszow הוקם על אדמת שני בתי עלמין של יהודי קרקוב. שני בתי העלמין הוקמו בשנת 1932 האחד נקרא 'הישן' והכניסה אליו הייתה מרחוב ירוזולימסקה 25 והוא הוקם ע'י קהילת שכונת פודגוז'ה. בית העלמין השני המכונה 'החדש' הוקם ע'י קהילת יהודי קרקוב, והכניסה אליו הייתה מרחוב אברהמה 3.הגרמנים הרסו את בתי העלמין לחלוטין. המצבות נעקרו, חלקן שמשו כמדרכות וחלקן רוסקו לחומר בנייה ששימש לבסיסי הצריפים של המחנה.
מאיר אלדר מספר בספרו משנת 1999 "גחלים באש ובמים" מפיו של שטנדיג שהיה נוכח בשעת מעשה כי בית הטהרה המפואר (תוכנן ע'י המהנדס אדולף שיודמאק שזכה בפרס על תוכניתו) שעמד בפינת הרחובות אברהמה 1 וירוזולימסקה 14 והשתייך לבית העלמין 'החדש' ברחוב אברהמה, הפך ביוזמתו של אמון גט לאורווה משכן לסוסים. בשנת 1944 הוחלט לבנות מסילת ברזל שתוביל אל תוך המחנה ואז הוחלט להרוס את כל המבנים שעמדו על תוואי המסילה כולל בית הטהרה שפוצץ ב 10.7.1944 בשעה 13:30. 
בין הקברים שהושמדו היה קברה של שרה שנירר, מייסדת 'בית יעקב' בקרקוב שנפטרה בשנת 1935 ונקברה בבית העלמין ברחוב אברהמה .
עד שנת 1942, עלו תלמידותיה אל קברה. לאחר המלחמה ועם השנים, רצו חסידיה של שרה שנירר לאתר את קברה המקורי ולהקים לה מצבה כדי להמשיך ולעלות אליה. רק בשנת 2003 עלה הדבר בידיהם, תודות ליוזמתו הבלתי נלאית של פרופ' סיד ליימן מארה'ב שמקורותיו בקרקוב. בעזרת מפות ישנות של בתי העלמין ברחובות אברהמה וירוזולימסקה וגביית עדויות מתלמידותיה של שרה שנירר ומיהודי שעבד בכפייה בהרס בית העלמין, ליימן הצליח לאתר את אזור המצבה, אם כי לא את מיקומה המדויק, את תיאור עיצובה ושתי מילים מן הטקסט המקורי "אישה צנועה". בהעדר מידע מדויק, ליימן ניסח בעצמו את הכיתוב על המצבה היום:
פ"ט
האשה הצנועה והצדקנית
מרת
שרה בת ר' בצלאל שענירער
אשת הרב ר' יצחק לאנדא
אם בישראל
מיסדת בתי ספר "בית יעקב"
וזה לשונה בצוואתה:
"איך ענדיג מיט מיינע אלטע ספוקים
וועלכע זאלען אייך שטענדיג באגלייטען
עבדו את ה' בשמחה
שיויתי ה' לנגדי תמיד
ראשית חכמה יראת ה'
למנות ימינו כן הודע
תורת ה' תמימה משיבת נפש"
נפטרה ערב שבת
כ"ו אדר ראשון תרצ"ה לפ"ק
תנצב"ח
------
המצבה נהרסה בשנות הזעם
הוקמה מחדש בשנת תשס"ג לפ"ק
הקמת המציבה נסתייעה בעזרת תרומות חסידותיה בארה'ב ואתר המציבה מהווה כיום כמוקד עלייה לרגל של נשות 'אגודת ישראל' מכל העולם.
עד שנת 1942, עלו תלמידותיה אל קברה. לאחר המלחמה ועם השנים, רצו חסידיה של שרה שנירר לאתר את קברה המקורי ולהקים לה מצבה כדי להמשיך ולעלות אליה. רק בשנת 2003 עלה הדבר בידיהם, תודות ליוזמתו הבלתי נלאית של פרופ' סיד ליימן מארה'ב שמקורותיו בקרקוב. בעזרת מפות ישנות של בתי העלמין ברחובות אברהמה וירוזולימסקה וגביית עדויות מתלמידותיה של שרה שנירר ומיהודי שעבד בכפייה בהרס בית העלמין, ליימן הצליח לאתר את אזור המצבה, אם כי לא את מיקומה המדויק, את תיאור עיצובה ושתי מילים מן הטקסט המקורי "אישה צנועה". בהעדר מידע מדויק, ליימן ניסח בעצמו את הכיתוב על המצבה היום:
פ"ט
האשה הצנועה והצדקנית
מרת
שרה בת ר' בצלאל שענירער
אשת הרב ר' יצחק לאנדא
אם בישראל
מיסדת בתי ספר "בית יעקב"
וזה לשונה בצוואתה:
"איך ענדיג מיט מיינע אלטע ספוקים
וועלכע זאלען אייך שטענדיג באגלייטען
עבדו את ה' בשמחה
שיויתי ה' לנגדי תמיד
ראשית חכמה יראת ה'
למנות ימינו כן הודע
תורת ה' תמימה משיבת נפש"
נפטרה ערב שבת
כ"ו אדר ראשון תרצ"ה לפ"ק
תנצב"ח
------
המצבה נהרסה בשנות הזעם
הוקמה מחדש בשנת תשס"ג לפ"ק
הקמת המציבה נסתייעה בעזרת תרומות חסידותיה בארה'ב ואתר המציבה מהווה כיום כמוקד עלייה לרגל של נשות 'אגודת ישראל' מכל העולם.